בייבילד או בשמה האמיתי Baby Led Weaning, היא בעצם גישה שבה התינוק מוביל את תהליך האכילה שלו.

הגישה הזו החלה באנגליה במהלך שנות ה-30, על ידי ד"ר קלרה דיוויס, רופאת ילדים שחקרה מה קורה מבחינה תזונתית אם נותנים לתינוקות להאכיל את עצמם (כמו שקורה באפריקה למשל מאז ומעולם).
אמנם המחקר שלה לא היה מאד רחב אך תוצאותיו בהחלט הראו שלתינוקות יש העדפות למזון מסוים ואם נותנים להם הם יודעים לבחור מה טוב עבורם.
מאז המחקר שלה זוהי הגישה המומלצת על ידי משרד הבריאות להאכלת תינוקות באנגליה.

היתרון העיקרי בגישה הזו הוא ביסוס מנגנון הרעב והשובע - כאשר התינוק אוכל בעצמו הוא לומד להרגיש ולהגיב לתחושת הרעב והשובע האישית שלו, ובהתאם יאכל את הכמויות הנחוצות לו במרווחים המתאימים בין ארוחה לארוחה.

במחקר שבדק את הקשר בין גודל מנה בארוחה לבין צריכה קלורית נמצא כי קיים קשר בין כמות הארוחות ביום לגודל המנה, ותינוקות שמספר הארוחות שלהם ביום קטן יותר, המנה שלהם בכל ארוחה תהיה גדולה יותר בהשוואה לתינוקות שיאכלו מספר ארוחות רב יותר עם נפח ארוחה קטן יותר לארוחה. כלומר- תינוקות מצליחים לווסת את צריכת הקלוריות שלהם לא משנה כמה ארוחות הם אוכלים במהלך יממה.

בנוסף - הגישה מאד עוזרת להתפתחות התינוק בשלל תחומים:
# המרקמים השונים והמגע של המזון והתנועתיות בפה מסייעים לפיתוח מיומנויות אכילה (לעיסה, בליעה, הוצאה במקרה הצורך).
# תפיסת המזון בכפות הידיים בהתחלה, ואחר כך בעזרת האצבעות והכנסתו לפה, הפעלת לחץ שונה על סוגי מזון שונים, עוזרים לפיתוח מוטוריקה גסה ועדינה.
# כאשר אנחנו נותנים לתינוק שלנו להחליט מה יאכל, כמה יאכל ואיך יאכל- אנחנו מחזקים את תחושת המסוגלות האישית והביטחון העצמי שלו.

מתי מתחילים להציע אוכל?
משרד הבריאות משנה את ההנחיות אחת לתקופה, אני ממליצה לעזוב את לוח השנה ולהתמקד בתינוק שלכם. תוכלו להתחיל להציע לו אוכל אם הוא -
# בן חצי שנה (או ממש מעט פחות).
# יכול לשבת זקוף עם מעט תמיכה ולא "לנזול".
# מנסה לחטוף מכם או מהצלחת שלכם אוכל ולהכניס לתוך הפה שלו.
כל עוד התנאים האלו לא מתקיימים סימן שמערכת העיכול שלו עדיין לא מוכנה לשינוי. כבדו את התינוק שלכם ותנו לו להוביל את התהליך.

איך מתחילים?
בהתחלה אפשר להציע יותר פירות וירקות, בצורת אצבעות על מנת שהתינוק יוכל לאחוז.
לאחר מכן להמשיך ולהציע ממה שאתם אוכלים, לא להסס לתת מזון מתובל רק חשוב להמעיט ככל האפשר במלח וסוכר.
לאורך כל הדרך חשוב לא להאכיל את התינוק כלל אלא לתת לו לבחור, לחקור ולאכול לבד.
בהתחלה רוב האוכל יימרח או ייזרק ומעט מאד באמת יעשה את דרכו לקיבה. זה בסדר.
עם הזמן מיומנויות האכילה ישתכללו והכמויות יגדלו.

איך הם לא נחנקים? (הסבר נפלא ומדויק של דנה קולבסקי מקבוצת בייבי לד ישראל)
קצת אנטומיה- בגוף שלנו יש עצב שנקרא "ואגוס". הוא מתחיל בגזע המוח ויש לו גרורות שמגיעות גם לחלל הפה.
תינוק בגיל כמה חודשים מתחיל להכניס אגרופים לפה וזה נראה לפעמים כאילו הוא עומד לבלוע אותם. זה תהליך מאד חשוב של גירוי העצב כדי להפוך אותו לפחות רגיש בחלל הפה הקדמי כדי לאפשר התחלה של מוצקים. מומלץ מאד שלא להפריע לשלב הזה על-ידי התערבות והוצאת הידיים מהפה.
בשלב של הצגת המוצקים, החלק האחורי של הלוע עדיין מאד רגיש. חתיכה גדולה של מזון שתיכנס לשם, תגרום מיד להפעלה של רפלקס שנקרא "רפלקס ההקאה". התינוק יפלוט מיד את החלק הזה החוצה, אם באמצעות השתעלות או מעין סוג של הקאה.
זה תהליך מאד מאד חשוב. התינוק לומד כיצד ללעוס, כיצד להחזיק מזון בפה, כיצד לבלוע אותו. הוא לומד את גבולות חלל הפה שלו.

כשמאכילים תינוק באוכל מרוסק, אנחנו בעצם מפריעים לתהליך הזה. האוכל המרוסק, עוקף את המנגנון של ההגנה מפני חנק וכמו כל שריר בגוף, ברגע שלא משתמשים בו, הוא מתחיל להתנוון. כלומר, הוא פחות רגיש ומגן פחות טוב ואז גם רואים הרבה מקרים של חנק אצל תינוקות בסביבות גיל שנה, שאז כן מציגים להם מוצקים בצורתם הגולמית.
בבייבילד זה כמעט ולא קורה. הרפלקס הזה מונע חנק ומשתמר כיוון שיש גירוי של העצב.

איך מזהים חנק לעומת הפעלה של הרפלקס?
בחנק, אנחנו נראה שהתינוק מתחיל להכחיל, נהיה שקט, לסת ננעלת, חסר לו חמצן והוא מתקשה לנשום. מאד מאד מומלץ לעבור קורס של מד"א בהחייאת תינוקות וסילוק עצמים זרים. חנק יכול להיגרם לא רק ממזון, אלא גם מחפצים שהתינוק מוצא ומכניס לפה.
בשיטת בייבילד זה יכול לקרות אבל בהסתברות הרבה יותר נמוכה משיטות אחרות וכמו כל דבר, צריכים לדעת לזהות ואיך להתמודד.
הפעלה של הרפלקס נראית שונה לגמרי - התינוק יתחיל להשתעל, להסמיק, לפלוט חלקים של מזון החוצה ולעשות מעין תנועות של הקאה, או אפילו ממש להקיא קצת.
אם זה קורה, תחזיקו את עצמכם. תנו לו להתמודד. זה תהליך למידה וכך הוא בעצם לומד להתמודד עם מוצקים.

בגישה זו, התינוק לא אוכל לבד אוכל משלו, בזמנים משלו. הוא אוכל יחד. יחד עם המטפל העיקרי שלו, יחד עם המשפחה שלו. הוא לומד מכם כיצד לאכול את המזונות שאתם אוכלים. הוא לומד מכם, תוך דוגמה אישית, כיצד לאחוז בכלי מזון. הוא לומד מכם הכל. אוכל, לא יוצא מן הכלל.