רגשות הם הדרך שיצרה הבריאה עבורנו
כדי שנוכל להתחבר אל העולם הפנימי שלנו.
בדיוק כמו שהחושים שלנו
הם הדרך...
אף אחד לא ראה אותך
כשקפצת על הפיזיו במשך שעה
אחרי שהכנסת שוב למנשא
וטפחת על הטוסיק וזמזמת מנגינה ישנה
רק כדי שהוא ירדם לאיזו חצי שעה...
לפעמים אנחנו ממש מאמינים שהילד שלנו
עושה מניפולציות זדוניות כדי להשיג את מבוקשו.
הוא בעצם משתמש בכל כוחות הרשע שברשותו
כדי לאלף אותנו למלא אחר גחמותיו.
נשמע מגוחך?....
אני שמה לב איך כל כך הרבה אנשים
שמסתובבים בינינו..
לא מספיק בטוחים, בעצמם
לא מכירים בעוצמות שנמצאות בתוכם!
לומדים משהו שלא...
פעם הייתי עושה חשבון
לתת אהבה או לא?
איך האדם השני יגיב?
הוא יאהב את האהבה שלי?
אולי יבהל ממנה?
לפעמים אנחנו ממש מאמינים שהילד שלנו העולם הזה הוא פאזל אחד ענק
וכל אחד מאיתנו הוא חתיכה אחת.
כל חתיכה חשובה ליצירת התמונה השלמה
ולכל חתיכה יש את המקום שאליו נועדה
שם היא מגשימה, בדיוק את עצמה.
פעם...
כשהתקשורת המקרבת נכנסה לחיי,
כל חוקי המשחק השתנו.
עד אז עסקתי בשיפוט, פרשנות,
וטונות של ביקורתיות...
אנחנו חושבים שילד בוכה
משמע ילד סובל.
והסבל נמשך
כל עוד הוא בוכה...
"אז את נותנת לילדים שלך כל מה שהם רוצים?!"
נשאלתי את השאלה הזו לא פעם
על ידי הורים שקראו או שמעו אותי.
אני מניחה שאתם יכולים לנחש את התשובה
נכון?
ברור! שלא!
תגידו... יש מצב...
שאתם חושבים שאתם עשויים
מאיזה אבק כוכבים?
שאתם כל כך קטנטנים וחסרי משמעות
בתוך היקום האינסופי?
פעם לא האמנתי באלוהים, בכוח עליון, בבריאה
והאמת היא שגם היום - אני לא מאמינה.
היום - אני בידיעה!
ידיעה מוחלטת שאני מובלת
יחד עם אפשרות בחירה.
ההבדל בין אמונה לידיעה הוא עצום...
מזון מלשון הזנה
אוכל מלשון הכל
נגיד שקנינו מכסחת דשא חדשה
אנחנו מכסחים ונהנים מהחדות היעילה
ואז לפתע, נתקלים באבן,
וזה לא בא בטוב, למכסחה כמובן...
לא מעט הורים שואלים אותי..
כן, גם אני מתפרצת
כן גם אני מאבדת את זה לפעמים
ונכנסת ראש בראש עם הילדים שלי.
למה זה קורה לי? לכולנו?
דמיינו לרגע שבמקום ללדת ילדים
החלטתם לקנות שתילים.
הלכתם למשתלה הקרובה לביתכם
ובחרתם בצמח החביב עליכם.
מאחד העובדים במקום קיבלתם הסבר
מה הצמח הזה צריך כדי לגדול ולהסתדר
זה לא או או!
זה לא או אני או הבן.ת זוג
זה לא או אני או הילד שלי
זה לא או אני או שאר העולם.
צרכים לא מתנגשים
אני לא צריכה לבטל את הצרכים שלי